הדם מסתובב בכל הגוף, מספק חומרים מזינים לכל מקום ולוקח פסולת, ולכן יש לשמור עליו בנסיבות רגילות.עם זאת, כאשר כלי דם נפגע ונקרע, הגוף ייצור סדרה של תגובות, כולל כיווץ כלי דם להפחתת איבוד הדם, הצטברות טסיות דם כדי לחסום את הפצע כדי לעצור את הדימום, והפעלה של גורמי קרישה ליצירת פקקת יציבה יותר לחסימה יציאת דם ומטרת תיקון כלי הדם היא מנגנון הדימום של הגוף.

לכן, ניתן למעשה לחלק את ההשפעה ההמוסטטית של הגוף לשלושה חלקים.החלק הראשון מיוצר על ידי אינטראקציה בין כלי דם וטסיות דם, הנקראת דימום ראשוני;החלק השני הוא הפעלה של גורמי קרישה, ויצירת פיברין קרישה מרושת, העוטף את הטסיות והופך לפקקת יציבה, הנקראת המוסטזיס שניוני, שזה מה שאנו מכנים קרישה;עם זאת, כאשר הדם מפסיק ואינו זורם החוצה, מתעוררת בעיה נוספת בגוף, כלומר, כלי הדם נחסמים, מה שישפיע על אספקת הדם, כך שהחלק השלישי של הדימוסטזיס הוא אפקט המסת הפקקת הוא ש כאשר כלי הדם משיג את ההשפעה של דימום ותיקון, הפקקת יתמוסס כדי להחזיר את הזרימה החלקה של כלי הדם.

ניתן לראות שקרישה היא למעשה חלק מהמוסטזיס.הדימום של הגוף מורכב מאוד.הוא יכול לפעול כאשר הגוף זקוק לו, וכאשר קרישת הדם השיגה את מטרתה, הוא יכול להמיס את הפקקת בזמן מתאים ולהחלים.כלי הדם אינם חסומים כך שהגוף יכול לתפקד כרגיל, וזו המטרה החשובה של הדימום.

הפרעות הדימום הנפוצות ביותר מתחלקות לשתי הקטגוריות הבאות:

‎

1. הפרעות בכלי דם וטסיות דם

לדוגמא: דלקת כלי דם או טסיות נמוכות, לעיתים קרובות יש לחולים כתמי דימום קטנים בגפיים התחתונות, שהן פורפורה.

‎

2. גורם קרישה לא תקין

כולל המופיליה מולדת ומחלת ווין-ובר או שחמת כבד נרכשת, הרעלת חולדות וכו', יש לרוב כתמי אכימוזה בקנה מידה גדול בגוף, או דימום שרירים עמוק.

לכן, אם יש לך דימום חריג לעיל, עליך להתייעץ עם המטולוג בהקדם האפשרי.